Le texte Le vocabulaire Les révisions
Bekhoroth
Daf 51a
זוּזָא מָאכָא בַּהֲדֵיהּ דְּלָא נָפֵיק, תְּקַע לֵיהּ אַחֲרִינָא וְיַהֲבֵיהּ נִיהֲלֵיהּ.
Traduction
an impaired dinar with him, which was not in circulation, and his victim did not want to accept it from him. Ḥanan the wicked then struck him another time, rendering himself liable to pay an additional fine of one-half a dinar, and gave him the full dinar as payment for both strikes.
Rachi non traduit
זוזא מאכא. שנפחתה צורתו:
ולא הוה שקיל ליה כלומר לא היה ניקח בעיר להוצאה לא היה הדינר שקול ושוה לו כלום:
שְׁלֹשִׁים שֶׁל עֶבֶד, חֲמִשִּׁים שֶׁל אוֹנֵס וְשֶׁל מְפַתֶּה וְכוּ'. הָא תּוּ לְמָה לִי? הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא!
Traduction
§ The mishna teaches: The thirty shekels paid to the owner of a Canaanite slave who is killed by an ox, and the fifty shekels paid by a rapist and by a seducer, and the one hundred shekels paid by the defamer are all paid in the shekel of the Sanctuary, which is calculated based on one hundred Tyrian dinars. The Gemara asks: Why do I need this additional mention of: All are paid in the shekel of the Sanctuary, which is calculated based on one hundred Tyrian dinars? The tanna of the mishna already taught this in the first clause.
Rachi non traduit
הא תו למה לי. האי וכולם הא תנא ליה:
אוֹנֵס וּמוֹצִיא שֵׁם רַע אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ ''שְׁקָלִים'', אֵימָא זוּזֵי בְּעָלְמָא, קָא מַשְׁמַע לַן דְּמֵילָף קָא יָלְפִי מֵהֲדָדֵי.
Traduction
The Gemara explains: It was necessary to state the cases of the rapist and the defamer, as it might enter your mind to say: Since the term shekels is not written with regard to them, but only ''money,'' say that one pays merely dinars, and not shekels, which are worth four dinars. Therefore, the tanna teaches us that the halakhot of all these cases are derived from one another, and in all of them, the payment is in the shekel of the Sanctuary.
Rachi non traduit
משום אונס ומוציא שם רע איצטריכא ליה. למיתני האי וכולם בשקל הקודש משום דרישא לא תנא שקל הקודש ומיהו פשיטא לן באינך כולהו דסלעים נינהו דהא בפדיון הבן כתיב (במדבר ג':מ''ז) חמשת שקלים לגולגלת ובעבד כתיב (שמות כ''א:ל''ב) שלשים שקלים יתן (בעל השור) לאדוניו ובמפתה כתיב (שם כב) כסף ישקול אבל באונס ומוציא שם רע לא כתיב שקל וסד''א [הא] דתנא ברישא במנה צורי כל חד וחד כי דיניה קאמר דהיכא דכתיב שקלים יהיב שקלים צורים והיכא דלא כתיב שקלים ליתיב דינרי צורים קמ''ל סיפא וכולם בשקל הקודש דמילף ילפי מהדדי בכסף קצוב מכסף קצוב כדרב אסי דלעיל אית ספרים דכתוב הכי אטו כולהו בני פדיה נינהו וקפריך אמתניתין דנקט לשון פדייה בכולהו דקתני וכולן נפדין והא לא שייכא לשון פדיה אלא בבכור תני כל הנפדין נפדין בכסף ושוה כסף כל הנפדין כגון בכור אדם והקדשות ומעשר:
מעשר שני אינו נפדה אלא בכסף טבוע ולא בשוה כסף ואפי' פרוטות טבועות שפיר דמי:
חוּץ מִן הַשְּׁקָלִים. תָּנָא: חוּץ מִן הַשְּׁקָלִים, וּמַעֲשֵׂר, וְהָרֵאָיוֹן.
Traduction
§ The mishna further teaches: And all monetary obligations are redeemed, i.e., paid, with coins or with items of the equivalent value of money, except for the half-shekels that are donated to the Temple each year, which must be given specifically as coins. The Gemara notes that it is taught in a baraita: All monetary obligations are redeemed with coins or with their equivalent value, except for the half-shekels, and second tithe, and the money for appearance, i.e., the two silver ma’a that every man must bring to the Temple to purchase burnt offerings of appearance on the pilgrimage Festivals, all of which must be given as coins.
Rachi non traduit
והראיון. לקנות עולת ראייה הנקנית בשתי מעות כסף כדאמרי' בחגיגה (דף ב.) הראייה שתי כסף והנך שתי כסף טבועות בעינן:
שְׁקָלִים — דִּתְנַן: מְצָרְפִין שְׁקָלִים לְדַרְבּוֹנוֹת, מִפְּנֵי מַשּׂאוֹי הַדֶּרֶךְ.
Traduction
The Gemara elaborates: The halakha that the half-shekel payment dues to the Temple cannot be paid using items of equivalent value is as we learned in a mishna (Shekalim 2:1): When people who live far from Jerusalem wish to send to Jerusalem the shekels that have been levied from their community, they may combine their shekels and exchange them for darics [darbonot], which are large gold coins, due to the hardship of carrying on the journey. Instead of carrying large amounts of shekels, the agents who deliver the funds will bring a much lighter burden of gold coins with them. They may exchange them only for coins, not for items of equivalent value.
Rachi non traduit
מצרפין שקלים לדרבונות. בני העיר ששולחין שקליהם לירושלים מצרפין אותן ולוקחין מהן דרבונות הוו זהובים טבועים דרבונות אין שאר זהב לא שאינו טבוע ובמסכת שקלים (פ''ב ה''א) מפרש טעמא שמא תיזול מרגליות כו' והוא הדין לכל שוה כסף שמא יזול ונמצא הקדש מפסיד אבל טיבעא לא זייל:
מַעֲשֵׂר — דִּכְתִיב: ''וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ'', וְהָרֵאָיוֹן — תָּנֵי רַב יוֹסֵף: שֶׁלֹּא יָבִיא סִיגָה לָעֲזָרָה.
Traduction
Second tithe may not be redeemed with items of equivalent value, as it is written: ''And bind up [vetzarta] the money in your hand'' (Deuteronomy 14:25), which the Sages interpreted as referring to money that has a form [tzura] engraved on it, i.e., a coin. And with regard to the money for appearance, this is as Rav Yosef teaches, that one may not bring a lump of silver full of base metals to the Temple courtyard.
Rachi non traduit
וצרת הכסף. דבר שיש עליו צורה:
ה''ג ראיון תני [נמי] רב יוסף שלא יביא סיגה. כסף סיגים אלא טבוע. והיינו ברייתא דרב יוסף לאו לפרושי אלא לסיועי:
Tossefoth non traduit
והראיון תני רב יוסף כו'. פי' בקונטרס דהכי גרסי' תני נמי רב יוסף שלא יביא סיגה כסף סיגים אלא טבוע והא ברייתא דרב יוסף לא לפרושי אלא לסיועי ולא משמע כן דמה צריך להביא ברייתא לסיועי לברייתא ועוד דלא הוה ליה למימר שלא יביא אלא לא יביא ועוד דמשמע כאחרינות דמפרש בכל חד טעמא לכך נראה דלפרושי טעמא אחר דאם היה מביא שוה כסף זימנין דמייתי נסכא וכסף סיגים שלא ישוה שתי מעות כסף ולא ימכרו לו לעולת ראייה טובה באותה סיגה כאילו היה מביא כסף טבוע:
מַתְנִי' אֵין פּוֹדִין לֹא בַּעֲבָדִים, וְלֹא בִּשְׁטָרוֹת, וְלֹא בְּקַרְקָעוֹת, וְלֹא בְּהֶקְדֵּשׁוֹת. כָּתַב לְכֹהֵן שֶׁהוּא חַיָּיב לִיתֵּן חֲמִשָּׁה סְלָעִים — חַיָּיב לִיתֵּן לוֹ, וּבְנוֹ אֵינוֹ פָּדוּי. לְפִיכָךְ, אִם רָצָה הַכֹּהֵן לִיתֵּן לוֹ בְּמַתָּנָה — רַשַּׁאי.
Traduction
MISHNA: One may not redeem his firstborn son, neither with Canaanite slaves, nor with promissory notes, nor with land, nor with consecrated items. If the father wrote a promissory note to the priest that he is obligated to give him five sela coins, the father is obligated to give them to him but his son is not redeemed. Therefore, if the priest wished to give back the five sela coins to him as a gift he is permitted to do so.
Rachi non traduit
מתני' אין פודין בכור אדם לא בעבדים כו'. אע''ג דאמרן לעיל (בכורות דף מט:) בכסף ובשוה כסף:
ולא בשטרות. שאם יש לו שטר על חבירו בה' סלעים ונתנו לכהן שיגבה אותו חוב בפדיון בנו אינו פדוי:
ולא בהקדישות. מפרש בגמרא:
כתב לכהן שהוא חייב ליתן לו ה' סלעים. משום פדיון בנו:
ובנו אינו פדוי. כדאמרינן בגמרא שמא יאמרו פודין בשטרות:
לפיכך. דאמרן חייב ליתן לו ה' סלעים אם רצה הכהן לתנם ולהחזירם לו במתנה רשאי אבל תקנתא אחריתי ליכא:
Tossefoth non traduit
כתב לכהן שהוא חייב לו חמש סלעים. בכתובות בריש הנושא (כתובות דף קב.) מייתי לה גבי פלוגתא דר' יוחנן וריש לקיש דחייב אני לך מנה בשטר ופירש שם בקונטרס כגון שכתב לו בשטר ונתן לו בפני עדים ופליגי מדחשיב הודאה דאלימא מילתא בשטר אף על גב דלא א''ל אתם עדיי ור''ת מפרש כגון שבא לחייב עצמו באותו שטר אע''פ שאינו חייב לו כלום וצריך ליישב כל הסוגיא ושם פירשתי:
הַמַּפְרִישׁ פִּדְיוֹן בְּנוֹ, וְאָבַד — חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''יִהְיֶה לָּךְ'' וּ''פָדֹה תִפְדֶּה''.
Traduction
With regard to one who designates five sela coins for redemption of his firstborn son and he lost the coins before he gave them to the priest, the father bears financial responsibility for their loss, as it is stated to Aaron the priest: ''Everything that opens the womb in man and animal shall be yours''; and only afterward it says: ''You shall redeem the firstborn of man'' (Numbers 18:15). This indicates that only after the money shall be in the possession of the priest is the son redeemed.
Rachi non traduit
יהיה לך ופדה תפדה. כשיהיה לך הפדיון אז יהיה פדוי. והאי קרא לאהרן אמר ליה רחמנא:
גּמ' מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מִן הַשְּׁטָרוֹת. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי?
Traduction
GEMARA: The Gemara comments: The mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi. As it is taught in a baraita that Rabbi Yehuda HaNasi says: One can redeem a woman’s firstborn son with anything worth five shekels except for promissory notes. This is different from the mishna, which also excludes Canaanite slaves and land. The Gemara asks: What is the reason for Rabbi Yehuda HaNasi’s opinion?
דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי, ''וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה'' — רִיבָּה, ''בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים'' — מִיעֵט, ''תִּפְדֶּה'' — רִיבָּה.
Traduction
The Gemara answers that he interprets verses using the method of amplifications and restrictions, and this is how he interprets the verse: ''And its redemption from one month you shall redeem, according to the valuation of five silver shekels by the shekel of the Sanctuary'' (Numbers 18:16). Concerning the phrase ''and its redemption from one month,'' since it does not specify that only certain items can be used for the redemption, the verse amplified the category of items that can be used to redeem the firstborn, intimating that many different items can be used. Then, with the phrase ''according to the valuation of five silver shekels,'' the verse restricted the category to items that are similar to silver shekels. Then, with the phrase ''You shall redeem,'' the verse again amplified the category.
Rachi non traduit
גמ' מיעט. כסף ולא מידי אחרינא:
רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה, רִיבָּה הַכֹּל. מַאי רַבִּי? רַבִּי כֹּל מִילֵּי, וּמַאי מַיעֵט? מַיעֵט שְׁטָרוֹת.
Traduction
According to the hermeneutical principle that when a verse amplified and then restricted and then amplified, it amplified the relevant category to include everything except the specific matter excluded in the restriction. The Gemara elaborates: What has it amplified? Almost everything. And what has it restricted? It restricted only promissory notes, which are the most fundamentally dissimilar to silver shekels.
Rachi non traduit
מיעט שטרות. דלא חשיבי מידי:
וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָל וּפְרָט: ''ופְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ'' — כָּלַל, ''בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים'' — פָּרַט, (פדה) ''תִּפְדֶּה'' — חָזַר וְכָלַל.
Traduction
The Gemara explains the reasoning of the Rabbis: And the Rabbis expound verses through the method of a generalization and a detail. They expound the verse as follows: The phrase ''and its redemption from one month'' is a generalization which suggests that many different items can be used to redeem the firstborn. Then, the phrase ''according to the valuation of five silver shekels'' is a detail, which suggests that only items that are similar to silver shekels can be used. Then, with the phrase: ''You shall redeem,'' the verse again makes a generalization.
Rachi non traduit
תפדה חזר וכלל. ואע''ג דהאי תפדה כתיב קודם לפרט אפ''ה דיינינן ליה בכלל ופרט כדאמרינן לקמן:
כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ — דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כָּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת — שֶׁאֵין מִטַּלְטְלִין, יָצְאוּ עֲבָדִים — שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת, יָצְאוּ שְׁטָרוֹת — שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּטַּלְטְלִין, אֵין גּוּפָן מָמוֹן.
Traduction
Based on this exegetical method, whenever a verse has a generalization and then a detail and then a generalization, the principle is that you may deduce that the verse is referring only to items that are similar to the detail. In this case, just as the detail, i.e., silver shekels, is explicitly something that is movable and has intrinsic monetary value, so too, anything that is movable and has intrinsic monetary value can be used. This excludes land, which is not movable property; it excludes Canaanite slaves, who are halakhically compared to land; and it excludes promissory notes, because even though they are movable property they do not have intrinsic monetary value.
Rachi non traduit
שהוקשו לקרקעות. והתנחלתם אותם וגו' (ויקרא כה):
אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְמָרִימָר: וְרַבִּי, רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי דָּרֵישׁ? וְהָא רַבִּי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ בְּמַרְצֵעַ!
Traduction
Ravina said to Ameimar: Does Rabbi Yehuda HaNasi really expound verses through the method of amplifications and restrictions? But doesn’t Rabbi Yehuda HaNasi expound verses through the method of generalizations and details with regard to an awl?
דְּתַנְיָא: ''מַרְצֵעַ'' — אֵין לִי אֶלָּא מַרְצֵעַ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַסּוֹל וְהַסִּירָא וְהַמַּחַט וְהַמַּקְדֵּחַ וְהַמַּכְתֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר ''וְלָקַחְתָּ'' — לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר שֶׁנִּלְקָח בַּיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אוֹמֵר: ''מַרְצֵעַ'' — מָה מַרְצֵעַ מְיוּחָד שֶׁל מַתֶּכֶת, אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת.
Traduction
This is as it is taught in a baraita: The Torah provides the process by which a Hebrew slave who has already completed his six years of servitude may continue on as a slave of his master: ''And you shall take the awl and put it through his ear and in the door'' (Deuteronomy 15:17). From this verse, I have derived only that an awl can be used; from where do I know to include the thorn of a palm, and a thorn, a needle, and a gimlet, and a stylus for writing on wax, as valid tools for piercing his ear? The verse states: ''And you shall take,'' which indicates that anything that can be taken by hand is a valid tool. This is the statement of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda. Rabbi Yehuda HaNasi says: Not all these items can be used. Rather, since the verse specifies an ''awl,'' only items similar to an awl can be used; just as an awl is distinct in that it is fashioned of metal, so too, anything fashioned of metal can be used.
Rachi non traduit
הסול. ברוק''א בלע''ז:
הסירא. קוץ:
מכתב. עט:
וְאָמְרִינַן: בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבִּי דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי, ורבי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי.
Traduction
And we say with regard to this dispute: About what do they disagree? Rabbi Yehuda HaNasi expounds verses using the method of generalizations and details, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, expounds verses using the method of amplifications and restrictions.
Rachi non traduit
ואמרינן. במסכת קדושין (דף כא.):
במאי קא מיפלגי רבי דריש כללי ופרטי. ולקחת כלל מרצע פרט ונתת באזנו חזר וכלל מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת:
ורבי יוסי ב''ר יהודה דריש ליה ברבויי ומיעוטי. ומאי רבי רבי כל מילי ומאי מיעט מיעט סם:
אִין בְּעָלְמָא רַבִּי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ, וְהָכָא כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.
Traduction
Ameimar answers: Yes, generally Rabbi Yehuda HaNasi expounds verses using the method of generalizations and details, but here, with regard to the redemption of the firstborn, this is the reason he expounds the verses using the method of amplifications and restrictions: He holds in accordance with that which the school of Rabbi Yishmael taught.
Rachi non traduit
הכא. היינו טעמא דדריש ריבויי ומיעוטי כדתנא דבי ר' ישמעאל בשילהי אלו טריפות (חולין סז.) כל מקום שנאמר במים במים ב' פעמים כלומר כל מקום שנאמר ב' כללות זו אצל זו ופרט אחריהן כגון הכא את זה תאכלו מכל אשר במים אשר לו סנפיר וקשקשת במים דהיינו שתי כללות דמשמע דבכל מים בעינן סנפיר וקשקשת ופרט כתיב אחריהם בימים ובנחלים דמשמע בימים ובנחלים שנובעים הם בעינן סנפיר וקשקשת אבל הגדילים במים מכונסין מיתאכלי בלא סנפיר וקשקשת אין זה כלל ופרט לא דיינינן ליה בכלל ופרט אלא מטילין הפרט ביניהן ודנין אותו ברבויי ומיעוטי והכא נמי ופדויו מבן חדש כלל תפדה חזר וכלל הרי שתי כללות הסמוכות זה לזה והפרט אחריו הלכך בריבויי ומיעוטי דרשינן להו:
דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ''בְּמַיִם'' ''בַּמַּיִם'' שְׁתֵּי פְעָמִים, אֵין זֶה כְּלָל וּפְרָט, אֶלָּא רִיבָּה וּמִיעֵט.
Traduction
As the school of Rabbi Yishmael taught: When defining which fish it is permitted to eat, the verse states: ''This you may eat, from whatever is in the water, anything that has fins and scales in the water, in the seas and in the streams'' (Leviticus 11:9). The verse first states the general term ''in the water,'' ''in the water,'' mentioning it twice, and only afterward mentions the details, i.e., ''in the seas and in the streams.'' When the general and detailed phrases are ordered in this way, they are not expounded as a generalization and a detail, but rather the verse amplified and restricted. Similarly, although Rabbi Yehuda HaNasi generally expounds verses using the method of generalizations and details, with regard to the redemption of the firstborn, since the verse mentions the two general terms first and mentions the specific detail only afterward, he expounds it using the method of amplifications and restrictions.
וְרַבָּנַן אָמְרִי: כִּדְאָמְרִינַן בְּמַעְרְבָא, כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁתֵּי כְלָלוֹת הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה — הַטֵּל פְּרָט בֵּינֵיהֶם, וְדוּנֵם בִּכְלָל וּפְרָט.
Traduction
The Gemara asks: And with regard to the Rabbis, why do they expound the verse about the redemption of a firstborn as a generalization and a detail? The Sages say: This is like they say in the West, Eretz Yisrael: Wherever you find two generalizations juxtaposed to each other, followed by a specific detail, place the detail between the two generalizations and thereby expound them as a generalization and a detail followed by another generalization.
Rachi non traduit
ורבנן. דדרשי להו בכללי ופרטי סברי כדאמרינן במערבא:
וְלֹא בְּהֶקְדֵּשׁוֹת. פְּשִׁיטָא, לָאו דִּידֵיהּ נִינְהוּ! אֵימָא:
Traduction
§ The mishna teaches: And one may not redeem a firstborn with consecrated items. The Gemara asks: Isn’t it obvious? Consecrated items are not his. The Gemara answers: Say that
Tossefoth non traduit
אימא ולא הקדשות בכל אלו. בפסחים (דף לה:) ובהזהב (ב''מ נד.) מייתי גבי הקדש שחללו על גבי קרקע שאינן פדויין מדכתיב ונתן הכסף וקם לו משמע דמההוא קרא קא דרשי אבל אי אפשר לומר [כן] דבת''כ בפרשת ואם בחקותי דריש מוכל ערכך יהיה בשקל הקדש כדפירש שם בקונטרס ולא חש שם להביא אלא חד מקראי דכתיב בהו כסף גבי הקדש וכן מצינו בכמה מקומות שאין מביא עיקר הדרשה בכל דוכתא כדאייתי בקדושין (דף ג) בנעוריה בית אביה כל שבח נעורים לאביה אע''ג דבהפרת נדרים כתיב וכן גיטין (דף כא:) ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה דההיא דרשא ליתא לרבנן אלא לר' יוסי הגלילי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source